בואי רוח

אם יש משהו שמרגיע אותי זה הרוח

גם כשהיא חלשה וכמעט לא מניעה דבר וגם כשהיא חזקה ושורקת בחלונות

אני סומכת על הרוח שתשמור על יכולת התנועה

אני אוהבת להתבונן בעשבים מתכופפים להם בגמישות , בעננים שמרחפים מזרחה או מערבה כאילו לא ממש אכפת להם או בגרגירי החול הדקיקים מתרוממים בחופשיות ונודדים למשכנם החדש

התנועה מרגיעה אותי

כשהכול נעצר השקט שבחוץ מעיר את האי שקט שבפנים דפיקות הלב שלי הופכות מהירות וגופי הופך מתוח

יד חמה של חברה מרגיעה אותי בעזרתה אני משיבה לעצמי את היכולת להקשיב לנשימות שלי, למקצב הפעימות

אני מערסלת את אי-השקט כמו תינוק ובדיוק כשעיניו נעצמות אני שבה להתבונן החוצה

הרוח חזרה